ב"ה.
לכבוד ממוה"ר אליהו, רחמים זייני, בתורתו יזכני, ותשובתו תחייני.
א. שאלה שאולי פשוטה לרבים אך אני הדל לא הבנתי, מפני מעוט ערכי. אך אין הביישן למד. מדוע יש פסול בחכם שייצג את דעת תורתנו הקדושה בפני אותם מינים ואפיקורסים העונים לשם 'ריפורמים'? האם אין בכך קידוש השם מול מחללי שמו? הלא התלמוד והמדרשים מספרים כי רבותינו נפגשו עם מיני"ם ממיני"ם שונים והראו כי יד תורתינו תמיד על העליונה.
ב. שמעתי את אחד מגדולי החכמים יוצא צפון אפריקה שהתיר בשופי לצרף קטן למניינים. וראיתי את תשובת מו"ר באתר, והבנתי כי הרב מקל בעיקר בגלל סיבת ההתבוללות, שבגלות שאין בה מניין יהודיה הולכים לאיבוד. ראשית האם הבנתי נכון את סברת כת"ר, והאם לדעת הרב ניתן לסמוך על זה בארץ (בתקופה זו של הקורונה, או במאחזים ביש"ע שהרבה פעמים אין מניין ללא ילדים), ובאיזה גבולות.
אנצל הזדמנות זו להודות לכת"ר על שהוציא לאור ספר 'המסורת והיא תושב"ע', שמכל שורה של הרב אב"א וההערות של כת"ר, הנני לומד המון. יהי רצון ונזכה לכל ספרי הרב אב"א עם הערות רבינו שליט"א.

לכ' א' היקר הי"ו
שלום רב לך,
א. שאלתך החשובה אינה מוצגת כראוי. אין שום בעייה שכל חכם יפגוש כל יהודי שבעולם, תהיינה דעותיו אשר תהיינה ופרובלמטיות ככל שתהיינה. האיסור הוא לתת להם מעמד כשדעותיהם אינן מתוקנות ובפרט כאשר תוך שפיכת זהב וכסף לרוב הם הופכים נורמות תורניות ערכיות ומוסריות בצה"ל, באוניברסיטאות, בפוליטיקה, מקעקעים יסודת עמנו בארץ הקודש ועוד. עיין נא מה שכתבתי במדור אקטואליה באתר ישיבתנו בנידון זה. ואסור לחכם לשבת אתם בסימפוזיון, שאף אם החכם יצליח להראות עליונות - דבר המוטל בספק פעמים רבות - בכך הוא נותן להם מעמד שווה, שירצה או לא.
ב. לגבי השלמת מניין עם קטן הנאסר על ידי רבים מרבותינו (אין כאן המקום לפתוח בדיון תלמודי מעמיק) אין צל של ספק שכך נהגנו בצפ"א בכל שעה שלא הייתה אפשרות אחרת (שעת הדחק) וזה בודאי נכון בימים קשים אלו בתנאי שהקטן יודע להתפלל ולמי מברכים.
בברכה רבה,