דין כרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון - אורח חיים סימן תרפח - הלכה ה

בן עיר שהלך לכרך, או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כמקומו; ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.

הגה: ואם הוא במדבר או בספינה, קורא ביום י"ד כמו רוב העולם (כל בו) . 
הוספה והבהרה:
בין עיר מוקפת חומה (כגון ירושלים) הנמצא בי"ד בעיר פרוזה (כגון חיפה) עד תחילת הבוקר חייב בכל מצוות פורים (קריאת מגילה בערב ובבוקר, משלוח מנות מתנות לאביונים וסעודה) גם בעיר הפרוזה אף אם ימצא אח"כ בעיר המוקפת. ואם הוא שב לעיר המוקפת לפני עמוד השחר של ט"ו חייב הוא לקיים את כל מצוות פורים פעם שנייה גם בעיר המוקפת.
לכן על כל יהודי לכלכל את צעדיו ולא להיות בשתי ערים אם אינו רוצה להתחייב פעמיים בכל המצוות של פורים.

על זה יש להוסיף עוד שיש להבין מה פסק בדיוק השו"ע: והוא שמי שרק תכנן להיות בעיר שמנהגה שונה מעירו וחשב שיוכל לשוב לעירו ביום שלה ולא הצליח, רק מחשבה זו די בה כדי לחייב אותו לנהוג כמוקומו על אף שאין זה מנהג המקום שבו הוא מצוי. הלכה מיוחדת זו, שהיא הכרעתם של רוב גדולי רבותינו הקדמוניים, דורשת מכל אחד שלא להיכנס ל'תכנונים' מסוג זה אם אינו רוצה להתחייב פעמיים קיום כל המצוות.