יום ראש השנה שהשתרש בעמנו כיום הדין בלבד מלא נגודים שהם הם החושפחים את המהות הפנימית של יום קדוש זה. המאמר המוצג כאן הינו רק תמצית קצרה של מאמר ארוך שהתפרסם כבר לפני שנים רבות ויתפרסם שוב בע"ה במקום אחר.
אך אסור לנו לשכוח איך מחיים לאומיים תוססים, ואף סוערים שאין כמותם, הגענו עד הלום, עד אותו עיסוק במימד הפרטי, האישי בלבד, כמה שמקודש יהיה, תוך מחיקת כל היבט לאומי. ובכן, כפי שהזדמן לנו כבר פעמים רבות להדגיש בשם גדולי רבותינו המקובלים, זו הייתה כל מטרת הגלות: לשבור את החיים הלאומיים הרקובים, שהורידו אותנו עד הדיוטא התחתונה ביותר של ההתנהגות האנושית, עד השפלות הבלתי מוסרית ביותר שגרמה לאותו חורבן נורא בסוף בית שני. הגלות שברה את רוח עועים זה שאפף אותנו בארצנו, והניחה את יסודות יראת השמיים הטהורה ברמה של העם כולו. אבל האם יש לעצור שם? לא, נשיב ללא היסוס! אין עם ללא חיים לאומיים בריאים, וכל שכן שאין עם ה' יכול להתגלות במלוא שיעור קומתו אלא כ'גוי אחד בארץ'.
איסרו חג של פסח הפך במדינתנו לחג לאומי הנושא שם שהיה נפוץ אצל יהודי צפון אפריקה. מן הראוי להבהיר מה תוכנו של יום זה, ומדוע הפך ליום שמחה כזה (למרות הפוליטיקאים!). מאמר זה פורסם בערוץ 7 אך אחרי מספר שעות בודדות לא נראה שוב בחזית. אז אני מפרסמו לבקשת כמה חברים.
הוידוי, הוא חלק מתבקש בתהליך התשובה, בו האדם באופן טבעי מרגיש צורך לפרט את חטאיו, ואינו מסתפק בתשובה המתבצעת בכוונת הלב, ואף על פי שגם הרהור תשובה, הוא תשובה גמורה.
המאמר המוגש לכם כאן היום פורסם לפני מספר שנים כבר. הוא מזמין אותנו לקריאה מחודשת של נוכחותנו במצרים, של השתלשלות אירועי השעבוד כמו השתלשלות של עשר המכות ויציאה מארץ עבדים זו. מדובר גם בכתב אישום חמור נגד כל אתיאיזם שבינו ובין אליליות העבר אין כל הבדל משמעותי.