הוידוי, הוא חלק מתבקש בתהליך התשובה, בו האדם באופן טבעי מרגיש צורך לפרט את חטאיו, ואינו מסתפק בתשובה המתבצעת בכוונת הלב, ואף על פי שגם הרהור תשובה, הוא תשובה גמורה.
יום ראש השנה שהשתרש בעמנו כיום הדין בלבד מלא נגודים שהם הם החושפחים את המהות הפנימית של יום קדוש זה. המאמר המוצג כאן הינו רק תמצית קצרה של מאמר ארוך שהתפרסם כבר לפני שנים רבות ויתפרסם שוב בע"ה במקום אחר.
רבי שמעון בר יוחאי הוא אחד מחמשה תלמידים שהעמידו את התורה. לאחר מותם של כ"ד אלף תלמידי ר"ע מתארת הגמרא (יבמות סב:) שהעולם היה עומד שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, שם מקום החכמה, ושנאה להם, ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ור' אלעזר בן שמוע. והם הם העמידו תורה אותה שעה. אלא שר' שמעון היה האחד המיוחד שזכה וגילה את פנימיות התורה.
אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו? על משמעות המילה 'דיינו' התגלות ה' למרגלות הר סיני
זמן רב חיכיתי. בפרט בשבועות האחרונים, בהם הופצצנו מכל עבר באזהרות, בדאגות ובהגבלות, מצד רופאים, רבנים, מנהיגים פוליטיים ואחרים מכל הסוגים.
מצות התשובה לא נפלאת היא ולא רחוקה. איך נוכל לקבל על עצמנו משהו לעתיד? התשובה קלה ואפשרית בזכות אהבת ד' אותנו.
מדוע שהאדם יאסור על עצמו דבר שהתורה לא אסרה? עניין הנדרים - לתת מקום לרגשי קודש שיש באדם. בין איש לאשתו - השלמות בתא המשפחתי כוחות שכל ורגש.