כללי
נושאים
אך אסור לנו לשכוח איך מחיים לאומיים תוססים, ואף סוערים שאין כמותם, הגענו עד הלום, עד אותו עיסוק במימד הפרטי, האישי בלבד, כמה שמקודש יהיה, תוך מחיקת כל היבט לאומי. ובכן, כפי שהזדמן לנו כבר פעמים רבות להדגיש בשם גדולי רבותינו המקובלים, זו הייתה כל מטרת הגלות: לשבור את החיים הלאומיים הרקובים, שהורידו אותנו עד הדיוטא התחתונה ביותר של ההתנהגות האנושית, עד השפלות הבלתי מוסרית ביותר שגרמה לאותו חורבן נורא בסוף בית שני. הגלות שברה את רוח עועים זה שאפף אותנו בארצנו, והניחה את יסודות יראת השמיים הטהורה ברמה של העם כולו. אבל האם יש לעצור שם? לא, נשיב ללא היסוס! אין עם ללא חיים לאומיים בריאים, וכל שכן שאין עם ה' יכול להתגלות במלוא שיעור קומתו אלא כ'גוי אחד בארץ'.
תקופת הזוהר של יהדות ספרד העלימה שלא במכוון את הסבל הנורא שהיה נחלת אבותינו שם, במהלך דורות רבים. הזיכרון הקולקטיבי של עמנו רשם לפניו שתי אינקוויזיציות, כאשר למען האמת מספרם היה כמעט כמספר שנות נוכחותנו בארץ זו. אבל לא כמחשבות אנוש מחשבותיו, וההשגחה האלהית ניתבה סבל זה לאפיקים מבורכים יותר. התורה שנתדלדלה באזורים רבים ובקהילות רבות בעולם היהודי, פרחה שוב הודות לאותם מגורשים שהביאו בכל מקום את ברכת חכמיהם. כך, בעקבות פרעות וטבח אבותינו ב-1392 בספרד, הגיעו שני ענקי ישראל לאלג'יריה והפריחו את השיממון הרוחני שהיה נחלת ארץ זו לפני בואם.
זמן רב חיכיתי. בפרט בשבועות האחרונים, בהם הופצצנו מכל עבר באזהרות, בדאגות ובהגבלות, מצד רופאים, רבנים, מנהיגים פוליטיים ואחרים מכל הסוגים.
ה"וידוי" שב"וידוי מעשרות" לדון את עצמו לכף זכות הוידוי - הודאה על האמת
הנחלת התורה לדורות הבאים מדוע אין הציווי ללמד הבנות תורה שווה לבנים מעלת קביעת עיתים לתורה והדבקות בתורה ההולכת ועולה תמיד