איסרו חג של פסח הפך במדינתנו לחג לאומי הנושא שם שהיה נפוץ אצל יהודי צפון אפריקה. מן הראוי להבהיר מה תוכנו של יום זה, ומדוע הפך ליום שמחה כזה (למרות הפוליטיקאים!). מאמר זה פורסם בערוץ 7 אך אחרי מספר שעות בודדות לא נראה שוב בחזית. אז אני מפרסמו לבקשת כמה חברים.

הרב אליהו זייני ל' אב התשפ"ה

נשאל הגר"ע יוסף שליט"א (יחווה דעת ח"א ס' מג) 'האם לא הגיעה השעה לשנות את הנוסח שבתפלת נחם הנאמרת בתשעה באב? ובמיוחד מה שאומרים על ירושלים: העיר החרבה והבזויה והאבלה והשוממה, שאינו תואם את המציאות כיום, כי לשמחתינו עינינו הרואות שירושלים הולכת ומתפתחת בקצב מהיר, והולכת ונבנית ומתיישבת עם בניה בוניה לאלפים ולרבבות מישראל, כן ירבו, ואל הכותל המערבי נוהרים מכל קצוי תבל, אלפים ורבבות בקול רנה ותודה המון חוגג'

הרב אליהו זייני ל' אב התשפ"ה

בעקבות שאלות של מספר סופרי סת"ם נדרשתי לברר את גבולותיו של חיוב כתיבת תפילין ומזוזות כסדרן, ובמסגרת זו האם מותר לתקן תפילין ומזוזות, לאחר כתיבתם. 

הרב חננאל זייני ל' אב התשפ"ה

אם חל פדיון הבן בט' באב, עורכים את הפדיון סמוך לסוף היום ואת הסעודה אחרי צ"ה. ביו"ד (ס' שה ס"ק יב) כתב הש"ך שאין לעשות פדיון ביום תענית וסעודה בלילה, אך מיד הוסיף 'מיהו שמעתי שנוהגין לפדות ביום התענית ולעשות הסעודה בלילה שאחר התענית'. ובברכ"י (יו"ד סי' שה) ראה בעדות זו של הש"ך את עמדתו העיקרית, ולכן כתב 'ולפי המתבאר מדברי האחרונים ומתשובת הרדב"ז סימן תס"ו, הדבר ברור שיפדהו ביום צום גדליהו, ויעשה הסעודה בלילה אחר התענית.

הרב אליהו זייני ל' אב התשפ"ה