אני בא להזהיר כל איש ירא ה' שזהו איסור מוחלט, על אף שתלמיד חכם מכובד מאוד המליץ על כך, ואל יעיז אנוש להרים יד נגד הפסיקה של כל רבותינו באלף השנים האחרונות לפחות על דעת עצמו ללא הסכמת כלל ישראל
מחלוקת עתיקת יומין היא בענייני שחיטה יצרה שני סוגי הכשר בשר. האחד 'בשר כשר' והשני 'בשר חלק'. קהילות ישראל נחלקו בנידון לאורך כל תולדותינו מאז תקופת התלמוד. בקיבוץ גלויות שאנו זוכים לחוות כעת, הדיון סביב מה הנכון ביותר, הביא לידי דיונים נוקבים. הגבתי כאן לעדות לגבי מסורת אמיתית של יהודי מרוקו, אך שלא לקחה בחשבון את המציאות העכשווית. את הכותרת שאני נותן היא שלי. המאמר פורסם בערוץ-7 תחת כותרת שנראתה להם יותר מתאימה.
וששאלת מה דעתי בנידון, ובכן ברצוני לומר שלדעתי איסור מוחלט הוא להשתמש במכשיר זה בשבתות וימים טובים
למאמרי הראשון בנידון זה, השיב הרב בין נון ושמח לדעת שאני מחייב לברך על שמחה זו או אחרת כפסקם של גדולי רבותינו הקדמוניים, אך עמד על כך שמקור חובת הברכה נעוץ במעמדו של הרגש. כיון שיש בעמשה זו משום טעות לכן החלטתי להגיב שוב, כדי להבהיר היטב מה מקומו המדוייק של הרגש בכל זה. מאמרי השני הזה לא זכה לפירסום כי סורבתי, לכן אני מפרסמו כאן באיחור רב אך לטובת העניין.
יש דמויות תורניות שאינן מהססות להרוס מנהג עתיק של בדיקת חמץ באופן יסודי ביותר, על אף שמתלווה הדבר באי אלו חומרות, לעיתים מרחיקות לכת. דמויות כאלה הורסות חינוכית את כל בעלות יראת שמיים שבעמנו. לכן, החלטתי למתוח ביקורת קשה נגד עם הארצות זו מצדם באמצעות מאמר סטירי נגדם. וה' יציל אותנו משועלים המחבלים בכרם ה' צבאות. ויהיה חג שמח לכל עמנו.
אני בא להזהיר כל איש ירא ה' שזהו איסור מוחלט, על אף שתלמיד חכם מכובד מאוד המליץ על כך, ואל יעיז אנוש להרים יד נגד הפסיקה של כל רבותינו באלף השנים האחרונות לפחות על דעת עצמו ללא הסכמת כלל ישראל
מחלוקת עתיקת יומין היא בענייני שחיטה יצרה שני סוגי הכשר בשר. האחד 'בשר כשר' והשני 'בשר חלק'. קהילות ישראל נחלקו בנידון לאורך כל תולדותינו מאז תקופת התלמוד. בקיבוץ גלויות שאנו זוכים לחוות כעת, הדיון סביב מה הנכון ביותר, הביא לידי דיונים נוקבים. הגבתי כאן לעדות לגבי מסורת אמיתית של יהודי מרוקו, אך שלא לקחה בחשבון את המציאות העכשווית. את הכותרת שאני נותן היא שלי. המאמר פורסם בערוץ-7 תחת כותרת שנראתה להם יותר מתאימה.
וששאלת מה דעתי בנידון, ובכן ברצוני לומר שלדעתי איסור מוחלט הוא להשתמש במכשיר זה בשבתות וימים טובים
למאמרי הראשון בנידון זה, השיב הרב בין נון ושמח לדעת שאני מחייב לברך על שמחה זו או אחרת כפסקם של גדולי רבותינו הקדמוניים, אך עמד על כך שמקור חובת הברכה נעוץ במעמדו של הרגש. כיון שיש בעמשה זו משום טעות לכן החלטתי להגיב שוב, כדי להבהיר היטב מה מקומו המדוייק של הרגש בכל זה. מאמרי השני הזה לא זכה לפירסום כי סורבתי, לכן אני מפרסמו כאן באיחור רב אך לטובת העניין.
יש דמויות תורניות שאינן מהססות להרוס מנהג עתיק של בדיקת חמץ באופן יסודי ביותר, על אף שמתלווה הדבר באי אלו חומרות, לעיתים מרחיקות לכת. דמויות כאלה הורסות חינוכית את כל בעלות יראת שמיים שבעמנו. לכן, החלטתי למתוח ביקורת קשה נגד עם הארצות זו מצדם באמצעות מאמר סטירי נגדם. וה' יציל אותנו משועלים המחבלים בכרם ה' צבאות. ויהיה חג שמח לכל עמנו.