תגובה לתגובת הרב יואל בין נון
הרב אליהו זייני ● ט"ו תמוז התשפ"ב

למאמרי הראשון בנידון זה, השיב הרב בין נון ושמח לדעת שאני מחייב לברך על שמחה זו או אחרת כפסקם של גדולי רבותינו הקדמוניים, אך עמד על כך שמקור חובת הברכה נעוץ במעמדו של הרגש. כיון שיש בעמשה זו משום טעות לכן החלטתי להגיב שוב, כדי להבהיר היטב מה מקומו המדוייק של הרגש בכל זה. מאמרי השני הזה לא זכה לפירסום כי סורבתי, לכן אני מפרסמו כאן באיחור רב אך לטובת העניין.

אולי יעניין אותך גם: