שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרסד
    סדר יום הושענא רבה
סעיף א :
ביום שביעי, שהוא הושענא רבה, נוהגים להרבות במזמורים כמו ביום טוב:
הגה:
ואין אומרים נשמת, ואומרים מזמור לתודה, ואומרים אין כמוך, שמע ישראל וכו', כמו ביום טוב, ואומרים קדיש שלאחר תפלת מוסף בניגון יום טוב. ואין רגילין לעשות מלאכה של חול עד אחר יציאה מבית הכנסת. ויש לומר פזמון "זכור ברית" כשיש מילה בהושענא רבה, ואומרים אותו קודם "אנא אזון חין" כו'. כתבו הראשונים ז"ל, שיש סימן בצל הלבנה בליל הושענא רבה מה שיקרה לו או לקרוביו באותה השנה. ויש מי שכתב שאין לדקדק בזה, כדי שלא ליתרע מזליה, גם כי רבים אינם מבינים הענין על בוריו, ויותר טוב להיות תמים ולא לחקור עתידות, כן נראה לי:
ומרבים קצת בנרות כמו ביום הכיפורים:
הגה:
והמדקדקים נוהגים לטבול עצמן קודם עלות השחר כמו בערב יום כיפור (מנהגים). ויש נוהגים ללבוש הקיטל כמו ביום כיפור:
לפי שבחג נידונים על המים. ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב, ומקיפים ז' פעמים, ומרבים תחנונים על המים: