א. יש להדליק את נרות חנוכה בשקיעת החמה ולא בצאת הכוכבים, כפי שמפורש בתלמוד בשבת (כא:) "מצותה משתשקע חמה עד שתכלה רגל מן השוק", ו"משתשקע החמה" הוא תחילת בין השמשות כפי שמפורש בתלמוד בשבת (לד:) "בין השמשות משתשקע החמה וכו' ". וזהו 'סוף שקיעתה' בלשון השו"ע, כמפורש בדברי הראשונים (וכפי שמבואר באריכות בעץ ארז ח"ה).
ב. בשעת הדחק אפשר להדליק נר חנוכה מפלג המנחה (שעה ורבע זמניות לפני השקיעה. שהן כשעה וחמש דקות בשעות רגילות בא"י בתקופת חנוכה), כפי שכתב השו"ע. וכפי שאנחנו עושים בערב שבת, שאנו מדליקים כחצי שעה ויותר לפני השקיעה.
ג. כדי שיהיה אפשר להדליק את הנרות בזמן יש להקדים את תפילת מנחה וערבית (בכל מקום שמתפללים מנחה בסמוך לשקיעה). ואף על פי שמעיקר הדין אין להתפלל בין פלג המנחה לשקיעה גם מנחה וגם ערבית, יש להקל בחנוכה מפני טורח ציבור. שאם יתפללו ערבית בזמנה, לא יוכלו להדליק את הנרות בזמן או שיש מי שלא יטרח לבוא לבית הכנסת לערבית. ומכל מקום יש לחזור על קריאת שמע של ערבית לאחר צאת הכוכבים.