מותר להדליק מנר לנר כפי הדעה הראשונה בשולחן ערוך, ע"י שיקרב את הפתילות זו לזו וידלקו. אבל אין להרים נר שעוה ולהדליק אותו מנר שעוה אחר ולהחזירו למקומו, כיון שהדלקה עושה מצוה ואין להדליק הנר לפני שהוא מונח במקומו. אבל אסור להדליק את השמש מנרות חנוכה.
אבל כמה חכמים מקדמוני בעלי התוספות כתבו שכבר נהגו שלא להדליק מנר לנר כלל ואין לשנות. ובסיבת הדבר כתב הרמ"א בשם הג"מ ורבינו המרדכי שכיון שיצא ידי חובה בנר הראשון, כבר אינו יכול להדליק את הנרות האחרים ממנו, שאינם אלא להידור מצוה. ובמחילה מכבודו אין זה נכון כלל. שכל הנרות הם של מצוה ממש (שהרי גם מי שמניח תפילין מעט זמן יצא ידי חובת תפילין, ואעפ"כ אם ימשיך להיות עם התפילין. ודברים אלו אינם כתובים בדבריהם כלל, אלא דבר אחר: שאין להדליק מנר לנר על ידי השמש. וזה מפני שכל מה שהתירו בתלמוד הוא להדליק מנר לנר בלא אמצעי, או על ידי 'קינסא' שפירושו קיסם. אבל אם מדליק על ידי השמש, יוצא שהשמש שהוא נר של חול הודלק מנר של מצוה, וזה אסור. או מפני שרצו לצאת ממחלוקת האמוראים (ולהדר לעשות כדעת שניהם, עם כל הבעייתיות שבדבר). ומפני זה נהגו האשכנזים שלא להדליק מנר לנר.