שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תרצ
    דין קריאת מגילה
סעיף א :
קורא אדם את המגילה בין עומד, בין יושב. אבל לא יקרא בציבור יושב לכתחילה, מפני כבוד הציבור.
הגה:
ואסור לחזן לקרוא את המגילה עד שאומרים לו קרא (מרדכי פרק הקורא) .
עץ אר"ז

א. כאשר יש מניין, אסור לבעל קורא לשבת בזמן שהוא קורא. אבל אם קרא בישיבה - יצאו ידי חובה. 

ב. אין לבעל קורא להתחיל לקרוא את המגילה לפני שיאמרו לו לקרא. מפני שזה כמו שליחות ציבור, שאין אדם עולה מעצמו להיות ש"ץ. וגם כדי להמתין למתפללים שיסיימו את תפילתם. אבל ש"ץ קבוע שהוא בעל קורא, אינו צריך שיאמרו לו להתחיל לקרא. אלא יקרא מעצמו, כשהמתפללים סיימו את תפילתם. 

ג. מסיבה זו, מי שנוהג להאריך בתפילתו בימים רגילים, לא יאריך בליל פורים. שהרי מיד אחרי התפילה קוראים את המגילה (לאחר חצי קדיש, כפי שיבואר בסימן תרצג סעיף א). ואם ימתינו לו - יהיה בכך טורח ציבור, ואם לא ימתינו - יפסיד את קריאת המגילה.