סעיף
א :
פורים מותר בעשיית מלאכה. ובמקום שנהגו שלא לעשות -- אין עושין. (והאידנא נהגו בכל מקום שלא לעשות) (כל בו) . והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם אלא אם הוא בנין של שמחה כגון בית חתנות לבנו או אבורנקי של מלכים ושרים:
הגה:
ומותר לעשות כל מלאכת מצוה כגון לכתוב פסקי הלכות וכן מותר לעשות אפילו מלאכות גמורות לצורך פורים (ת"ה סי' קי"ב) :עץ אר"ז
א. אף על פי שמן הדין מותר לעשות מלאכה בפורים, נהגו ישראל לא לעשות מלאכה בפורים. ומכל מקום, כל העושה מלאכה בפורים, אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם, אלא אם מדובר בדבר של שמחה - כגון ארגונים השייכים לחתונה של הבן או הבת.
ב. המלאכות שנהגו לאסור, הן המלאכות האסורות בחול המועד.
ג. מותר לעשות כל מלאכה של מצוה.
ד. מותר לעשות מלאכה לצורך פורים.