סעיף
א :
בכסף כיצד נותן לה בפני שנים פרוטה או שוה פרוטה ואומר לה הרי את מקודשת לי בזה:
הגה:
הגה וי״א שי״ל לה כדת משה וישראל (כל בו) וכן נוהגין לכתחלה וכן נוהגין לקדש בטבעת ויש להם טעם בתיקוני הזוהר (דע׳ הרב) וה״ה אם אמר לה הרי את מאורסת לי או הרי את לי לאשה וכן בכל לשון שמשמעותו ל׳ קדושין ודאי באותו מקום ובלבד שהיא תבין שהוא ל׳ קדושין ואם היה מדבר עמה תחלה על עסקי קדושין ונתן לה אפי׳ בשתיקה הוי קדושין והוא שעדיין עסוקין באותו ענין וכ״ש אם אמר לשון קדושין ודאי אלא שאינה מבינה אותו דהוו קדושין:
הגה י״א דלא בעינן מדברים באותו ענין ממש אלא מדברים מענין לענין באותו ענין שאין מדברים בקידושין רק בצרכי זיווגם (מרדכי סוף האיש מקדש וכ״כ הרשב״א) וי״א דלא בעינן מדברים עמה אלא כל שמדברים לפניה סגי (מרדכי ריש קידושין וכן משמע ל׳ הטור) :