סעיף
א :
שני שטרות היוצאים על שדה אחת בשם קונה אחד ואין זמנם שוה אם היה הראשון מתנה והשני מכר לא ביטל האחרון את הראשון שי"ל שלהוסיף לו אחריות חזר וכתב בשם מכר אע"פ שלא היה כתוב שם אחריות שאחריות טעות סופר הוא וכן אם הראשון מכר והשני מתנה קנה השדה מזמן הראשון שלא כתב לו שטר מתנה אלא ליפות כחו משום דין בן המצר:
הגה:
או לשאר דברים שמתנה עדיפא ממכר וצריך שלא יראה בבית דין רק האחרון דאם מראה שניהן הראשון עיקר (טור) וי"א דאם האחרון במכר אע"פ שמראה שניהם בב"ד שניהן קיימין (טור שם בשם הרמ"ה) :