סעיף
א :
מת בעיר -- כל בני העיר אסורין במלאכה; שכל הרואה מת ואינו מלווהו עד שיהא לו כל צרכו -- בר נידוי הוא.
הגה:
ואם יש חבורות בעיר שכל אחת מתעסקת במתים ביומה -- מותר ביום שאינה יומה. בד"א שלא בשעת הוצאתו אבל בשעת הוצאתו הכל בטלים כדלקמן.