סעיף
א :
עיר שיש בה שני מתים -- מוציאין את הראשון ואח"כ מוציאין השני. ואם היו מלינים הראשון -- מוציאין השני.
הגה:
חכם ות"ח -- מוציאין החכם. ת"ח ועם הארץ -- מוציאין ת"ח. איש ואשה -- מוציאין האשה מפני שקרובה לבית הניוול. הוציאו הראשון וקברוהו -- אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים עד שיוציאו השני. הוציאו השני וקברוהו -- באים ועומדים בשורה מנחמים ופוטרים את הרבים.
ואין מנחמים שני אבלים כאחד אלא אם כן היה כבודם שוה וקילוסן שוה.