שולחן ערוך

שלשה ימים הראשונים אינו שואל בשלום כל אדם. ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו -- לא ישיב להם שלום אלא יודיעם שהוא אבל. מג' עד שבעה אינו שואל, ואם אחרים לא ידעו שהוא אבל ושאלו בשלומו -- משיב להם. משבעה עד ל' שואל בשלום אחרים שהם שרויים בשלום. ואין אחרים שואלים בשלומו. וכ"ש שמשיב למי ששואל בשלומו. לאחר ל' יום הרי הוא כשאר כל אדם.
במה דברים אמורים? בשאר קרובים. אבל על אביו ואמו שואל בשלום אחרים אחר שבעה ואין אחרים שואלים בשלומו עד אחר י"ב חדש.
ומאחר שאסור בשאלת שלום כל שכן שאסור להרבות בדברים (רמב"ם פ"ה וכל בו) ואם עושה לכבוד רבים כגון שרבים באים לנחמו מותר לומר להם לכו לבתיכם לשלום דלכבוד רבים שרי (נ"י פרק אין מגלחין ובהגהות מיי' ובמרדכי הלכות אבל). ויש מקילין האידנא בשאלת שלום האבל לאחר ל' ואין טעם להם אם לא שיחלקו לומר שזה מה שאנו נוהגים לא מקרי שאלת שלום שבימיהם (סברת הרב) ועיין בא"ח סימן פ"ג :