סעיף
א :
כל הדברים שהם אסורים מדברי סופרים לא גזרו עליהם בין השמשות (ועיין לעיל סימן רס"א וסוף סימן ש"ז) . והוא שיהא שם דבר מצוה או דוחק.
הגה:
כיצד? מותר לו בין השמשות לעלות באילן או לשוט על פני המים להביא לולב או שופר; וכן מוריד מהאילן או מוציא מהכרמלית עירוב שעשה.וכן אם היה טרוד ונחפז לדבר שהוא משום שבות -- מותר בין השמשות. ומטעם זה מותר לומר בין השמשות לעכו"ם להדליק לו נר לשבת.