שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן שנ
    דין המוציא ראשו ורובו מרשות לרשות
סעיף א :
עומד אדם ברשות היחיד ומוציא ידו לרשות הרבים ומטלטל שם חפצים שאינם צריכים לו במקום שהוא עומד שנוטלן מכאן ומניחן כאן ובלבד שלא יעבירם ארבע אמות. ולא חיישינן שמא יביאם אליו כיון שאינם צריכין לו במקום שהוא עומד שם. הילכך מותר לעמוד ברשות הרבים ליטול מפתח ברשות היחיד ולפתוח שם. וכן מרשות היחיד לרשות הרבים.
הגה:
אבל לא יעמוד ברשות היחיד ויוציא ראשו לרשות הרבים וישתה שם או איפכא אלא אם כן יכנוס ראשו ורובו למקום שהוא שותה, דכיון שהוא צריך לאלו המים חיישינן שמא יביאם אליו. אבל מותר לעמוד ברשות היחיד או ברשות הרבים ולשתות בכרמלית או איפכא.
ויש מפרשים דחפצים הצריכים לו היינו כלים נאים שהוא צריך להם אבל אם הם כלים שאינם נאים מותר לשתות בהם אף על פי שלא הוציא ראשו ורובו אלא שהושיט צוארו לבד. ושאר טלטולים חוץ משתיה אפילו כלים נאים מותר לטלטל שלא גזרו אלא בכלים נאים ובשותה בהם שהוא מקרבן לפיו.