שולחן ערוך

  • אורח חיים - סימן תקסו
    דיני תענית ציבור
סעיף א :
בתענית צבור אומר שליח צבור עננו בין גואל לרופא וחותם ברוך אתה ה' העונה לעמו ישראל בעת צרה (ואם שכח עיין לעיל סוף סימן קי"ט סעיף ד') .
וקורין ויחל בשחרית ובמנחה בין שחל בשני ובחמישי בין שחל בשאר הימים:
הגה:
ומפטירין במנחה דרשו ובשחרית אין מפטירין חוץ מתשעה באב וקורים אפילו כשחל בערב שבת (מהרי"ל). ואם מתענים בראש חדש קורים שחרית פרשת ראש חודש ומנחה בשל תענית (ר"ן סוף פרק קמא דתענית ובית יוסף בשם רוקח):
עץ אר"ז

נהגו הספרדים והאשכנזים שהעולה שלישי במנחה של תענית הוא מפטיר, וכן מפורש במסכת סופרים ובדברי קדמוני ישראל, אך בעדות המזרח לא נהגו להפטיר. האשכנזים נהגו להפטיר ב"דרשו ה' בהמצאו" כדברי הרמ"א, ורוב הספרדים נהגו להפטיר ב"שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה, כיון שמפטירים בשבת 'שובה' ב"שובה ישראל". ומסיימים בברכות ההפטרה ב"מגן דוד" ולא אומרים את הברכה הרביעית.

לכתחילה ראוי לתת את ההפטרה לרב המקום, כיון שתפקידו הוא להוכיח את הציבור, ולומר להם: "שובה ישראל".