שולחן ערוך

שתי אותיות הוי כשני חותמות והדפוסים אף על פי שיש בהם כמה אותיות לא חשיבי אלא כחותם אחד כיון שקובעין אותם בבת אחת ובמקום שמצויים מומרים שיודעים לכתוב אין כתב סימן אלא למי שמכיר הכתב: