סעיף
א :
כשם שאסור למכור סתם יינם ולהינות בו כך אסור להשתכר בו. לפיכך ישראל שנשכר לעובד כוכבים לעשות לו מלאכה אפילו בסתם יינם או שהשכיר לו חמורו או ספינתו להוליכו בו או מרתיפו להניחו בו -- שכרו אסור בהנאה.
ואם נטל ממנו מעות בשכרו -- שוחק וזורה לרוח או מטיל לים. נתן לו פירות -- יוליכם לים המלח או ישרפם ויקבור העפר בבית הקברות. אפילו לקח בשכרו קרקע או בהמה שאינם נאסרים בהשתחוה להם ועבדן -- החמירו בהם לאסרם בהנאה.
הגה:
ועיין לעיל (סימן קכ"ג) דבזמן הזה מקילין לענין היתר הנאה מסתם יינם ולכן אין להחמיר באלו הדינים רק ביין נסך גמור