סעיף
ב :
יין שאינו אסור אלא בשתייה אינו אוסר אלא בששים. נתערב סתם יינם ביין מותר -- הרי זה אוסר בכל שהוא בשתייה, וימכור כולו לעובד כוכבים ולוקח דמי היין האסור שבו ומשליכו לים המלח ויהנה בשאר המעות.
וכן אם נתערבה חבית של יין נסך בין החביות -- הכל אסורים בשתייה ומותרים בהנאה ויוליך דמי אותה חבית לים המלח כשימכור הכל לעובד כוכבים. וכן בחבית של סתם יינם.
הגה:
הא דחבית של יין נסך אוסר כל החביות שנתערבה בהן היינו דוקא בחביות גדולות שחשובות ואינן בטלות. אבל אם הם קטנים ואינם חשובים -- חד בתרי בטיל כמו בשאר איסורים (תא"ו נ' י"ז). ואפילו בגדולות אם נפל אחד מן התערובת לים או נשרף -- האחרים כולם מותרים כמו בשאר איסורים (ג"ז שם) ועיין לעיל (סימן ק"י) ויש אומרים דכל סתם יינם בזמן הזה בטל בששים (תשובת הרא"ש כלל כ"ט ומרדכי פרק השוכר ובארוך כלל ט"ז דין י"ד ור"ש סוף תרומות וע"פ). וכן נוהגין להקל. ובמקום דנתערב על ידי נצוק חבור כדלעיל סימן קכ"ו -- אין היין העליון מועיל ליין התחתון לבטל האיסור (ב"י)