סעיף
א :
מצווה על היורשים לפרוע חוב אביהם, וכופים אותם בכך כמו שכופים את אביהם. במה דברים אמורים? כשהניח קרקעות; אבל אם לא הניח אלא מטלטלים -- אין כופין אותם לפרוע חוב אביהם מהם, אבל מצוה עליהם לפרוע חוב אביהם מהם. זהו מן הדין.
אבל הגאונים תקנו, שיהא בעל חוב גובה מהיורשים מטלטלים שהניח אביהם. הלכך האידנא כופין אותם לפרוע חובות אביהם, אפילו היא מלוה על פה, אף מהמטלטלים שהניח אביהם, אפילו קנאם הלוה אחר שלוה ולא כתב "דאקני" (עיין לקמן סימן קיא) ; דיורש במקום אביו קאי.
וכן חייבים לפרוע חוב אביהם ממלוה שהיתה לאביהם ביד אחרים, בין גבו קרקע, בין גבו מעות. ואם ירשו קרקע ומטלטלים, ואין מפורש בשטר שיגבה מטלטלי בין בחייו בין במותו, והיורשים רוצים להגבות לבעל חוב קרקע והוא רוצה לגבות מטלטלים -- הדין עם היורשים.
אבל אם לא ירשו כלום מאביהן, אין חייבים לפרוע חוב אביהם, ואפילו מצוה ליכא.
וכן חייבים לפרוע חוב אביהם ממלוה שהיתה לאביהם ביד אחרים, בין גבו קרקע, בין גבו מעות. ואם ירשו קרקע ומטלטלים, ואין מפורש בשטר שיגבה מטלטלי בין בחייו בין במותו, והיורשים רוצים להגבות לבעל חוב קרקע והוא רוצה לגבות מטלטלים -- הדין עם היורשים.
אבל אם לא ירשו כלום מאביהן, אין חייבים לפרוע חוב אביהם, ואפילו מצוה ליכא.
הגה:
ירש קצת נכסים, אין צריך לפרוע, רק מה שירש. ואם אומר "איני יורש ואיני משלם", עיין לקמן סוף סימן רע"ח אם שומעין לו .