שולחן ערוך

סעיף ב :
במה דברים אמורים? כשהיה לראובן מנה ביד שמעון. אבל אם לא היה לו מנה בידו, אלא שאמר לו: תן מנה ללוי בשבילי ואפרענו לך, לא קנה, וכל אחד משלשתן יכולין לחזור בו (ואפילו מחל המלווה ללוה, יכול לחזור בו כל זמן שלא קנה בקניין) (ר' ירוחם נתיב ט) . ואפילו פרע שמעון ללוי מקצת החוב. ומכל מקום אם נתנו לו, חוזר וגובה מראובן, מאחר שכל פיו נתן.
הגה:
וכן אם המקבל פטר הנותן לגמרי, צריך זה שהמעות בידו ליתנם למקבל, דהא לא גרע מערב דעלמא (נ"י ומרדכי פרק איזהו נשך) .