סעיף
א :
א' מהאחים שמינהו המלך גבאי או סופר שמכניס ומוציא בממון המלך וכן כל כיוצא בזה מעבודת המלך אם מחמת אביהם מינהו כגון שהיה אביהם ידוע בדבר זה ואמר נעמיד בנו תחתיו כדי לעשות חסד עם היתומים הפרס שיטול וכל השכר שישתכר בעבודה לכל האחים ואפי' הי' חכם ביותר וראוי למנותו ואם מחמת עצמו מינוהו הרי זה לעצמו והוא הדין להפסד שאם נטל ממנו המלך מחמת ממון האחים ועשרם ההפסד לכולם ואם מחמת עצמו שכבר היה עשיר ההפסד לעצמו:
הגה:
וכל זה באחין השותפין עדיין בנכסי אביהן אבל חלקו לא (טור בשם ר' יונה) וי"א דהוא הדין בשותפים אחרים אם נטל אחד מהן בשביל כולן הריוח וההפסד לאמצע (טור) וי"א דוקא לאומנות המלך אבל לאומנות אחרת הכל לעצמו (שם בשם הר"י הלוי וב"י בשם הרמב"ן) וי"א דאפי' באומנות המלך הוא נוטל תחילה טורח מלאכתו כפועל בכל יום (שם בשם ה"ר יונה) :