שולחן ערוך

סעיף ב :
נתן דמי המקח ונאנס קודם שיקחנו ואמר ליה תן לי מקחי או החזר לי מעותי אע"פ שיש עדים שאבד באונס ולא היה כח במוכר להצילו ולא נתרשל בדבר ה"ז מחזיר הדמים ואין כאן מקום למי שפרע וי"א דהוא הדין למי שחוזר בו מפני שהוא ירא להפסיד כל המקח: