סעיף
ג :
המוכר את בית המרחץ מכר את בית הנסרים שיושבים עליהם כשהם ערומים ואת בית היקמים (פי' הם ספלאות של עץ שנותנים בהם מים לפני כל אחד ואחד) (ה"ה שם בשם אבן מיגש) שנוטלים בהם המים ואת בית הספסלים שיושבים עליהם בחצר המרחץ כשהם לבושים ואת בית הוילאות שמסתפגים בהם אבל לא מכר את הנסרים עצמם ואת היקמים עצמם ולא את הספסלים עצמם ולא את הוילאות עצמם ובזמן שא"ל הוא וכל מה שבתוכו הרי כולם מכורים בין כך ובין כך לא מכר הבריכות המספקות לו מים בין בימות החמה בין בימות הגשמים ולא בית כינוס העצים ואם א"ל מרחץ וכל תשמישיו אני מוכר לך הרי כולם מכורים אע"פ שהם חוצה לו ויש מי שכתב דדוקא כשהן בין המצרים וכתב לו אילין מצרנהא: