שולחן ערוך

סעיף ב :
ישב לו קוץ ברגלו בפני אלילים או נתפזרו לו מעות לפניה -- לא ישוח להסיר הקוץ וליטול המעות, מפני שנראה כמשתחוה לה. אלא ישב או יפנה אחוריו או צדו לצד אלילים ואחר כך יטול: