שולחן ערוך

סעיף ז :
המוכר את החמור מכר את המרדעת (פי' כעין אוכף שמניחין על החמור כל היום כולו כדי שיתחמם) ואת האוכף (פי' כלי עץ נתון על המרדעת לרכיבה או כדי למנוע חכוך המשאוי) אע"פ שאינם עליו אבל לא מכר את השק ולא מרכבת הנשים ואפילו היו עליו בשעת המכר (אא"כ א"ל הוא וכל מה שעליו מכור לך) (טור בשם הרי"ף ור"י והרא"ש) :