סעיף
ט :
המוכר את השפחה מכר כלים שעליה אפילו הם מאה אבל לא מכר השיריים ולא הנזמים ולא הטבעות ולא את הקטליאות (פי' חוטין שעורכין בהן גרגירי זהב וקושרין אותן על הצוואר בדוחק) שבצוארה ואם א"ל שפחה וכל מה שעליה הרי כולם מכורים אפילו יש עליה כלים של מאה מנה: