סעיף
ג :
יש מי שאומר דהא דכותבין שטר למוכר אע"פ שאין לוקח עמו דוקא כשמעידים על עצמו שכבר קיבל המעות מיד הלוקח ואם לא כתבו כן כשיתבענו לדין ליתן הדמים צריך להביא ראי' שמכיר' זו היתה מדעתו ויש מי שאומר שאפי' העידו על עצמו שקיבל המעות אם משמע מתוך השטר שהמקח הוא מדעת שניהם אין כותבים ויש מי שאומר שכותבין אפי' לא העידו על עצמו שקיבל המעות:
הגה:
שהרי שטר זה אינו מכריח הלוקח שיקנה דאינו אלא לראיה (טור שם בשם הרמב"ן) ולכן הלוקח נאמן ג"כ לומר שנתן המעות (ב"י בשם תשובת הרשב"א אלף קל"ו) שטר מכר שלא כתוב בו סכום המקח רק ענין המקח השטר כשר (תשו' רשב"א אלף תתקפ"א) :