שולחן ערוך

  • חושן משפט - סימן רמג
    דין המזכה לחבירו על ידי אחר ורוצה הנותן או המקבל לחזור בו
סעיף כה :
במה דברים אמורים, באויר שאין סופו לנוח, אבל אם סופו לנוח, כגון שעומד בגג וזרקו לחצר ונתנו לבעל החצר וחזר בו בעודו באויר, כמונח דמי ואינו יכול לחזור בו, וזכה בו בעל החצר.