סעיף
א :
הנותן מתנה כשהוא שכיב מרע, וכתב בה: "בחיים ובמות", או "מחיים ובמות", בין בכל בין במקצת, הואיל וכתוב בה: "ובמות", הרי זה מתנת שכיב מרע, שזה שכתוב בה "ובמות", שלא יקנה אלא לאחר מיתה. וזה שכתוב בה מחיים, סימן ליישב את דעתו שיחיה מחולי זה. אבל בריא שנתן מתנה וכתב בשטר "מחיים ובמות", הרי זה מתנה גמורה מחיים, וזה שכתבו בה "ובמות", כמי שאומר מעתה ועד עולם, וכמו נויי השטר הוא זה.