סעיף
א :
מי שהיה נושה בחבירו מעות ואמר לו תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהם חטים א"ל צא ועשה אותם עלי כשער של עכשיו ויהיה לך אצלי חטים בהלוואה אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר אפי' לא יצא השער ואם לאו אסור אפי' יצא השער (נ"י בשם רמב"ן והרב המגיד שם ושכן כתב רמב"ן ורשב"א).
הגה:
(ונאמן המוכר לומר שיש לו וא"צ ראייה לדבריו (הגהות מרדכי דאיזהו נשך) כדלעיל סימן קס"ב) :