סעיף
ב :
אמר ליה הלוני ודור בחצרי אי קיימא לאגרא הוי רבית קצוצה ואי לא קיימא לאגרא הוי אבק רבית:
הגה:
ודוקא בסתם אבל אם אמר לו דור בחצרי בשכר הלואה אפי' לא קיימא לאגרא הוי כרבית קצוצה דמאחר שאמר לו בשכר מעותיך הוה ליה כאילו השכירו לו עכשיו (ב"י בשם תלמידי הרשב"א) : ואם הלוהו ואחר זמן תבע חובו ואמר לו הלוה דור בחצרי יש אומרים שאינו אלא אבק רבית ויש אומרים שהוא רבית קצוצה והוא שיאמר לו כן בשעה שמרויח לו זמן:
הגה:
והוא הדין בכל רבית שבא לאדם דלא קצץ מתחלה יש מחלוקת אם הוא אבק רבית או קצוצה :