סעיף
יז :
ישראל שאמר לחבירו "לוה לי מעות מהעובד כוכבים ברבית", אם נתן לו משכון ללות עליו -- אם אחריות העובד כוכבים על המשכון בלבד ולא על השליח כלל -- מותר לשליח ליקח הרבית וליתנו לעובד כוכבים. ואם לא נתן לו משכון -- אסור, אלא אם כן אמר לו "לוה לי מעות ברבית מהעובד כוכבים על שמי" והאמינו העובד כוכבים והוא סומך על הלוה ולא על השליח:
הגה:
ועיין לקמן סי' ק"ע אם מותר לשליח להיות ערב. יש אומרים דמנהיגי הקהל מותרין ללוות מן העובד כוכבים ברבית לצורך הקהל אע"ג דהוו כשלוחי הקהל ואע"ג דאחריות עליהם וחוזרין ולוקחין מן הקהל שרי דהוי כאפוטרופוס של יתומים דשרי בכה"ג וכן נהגו להקל אע"ג דאין כאן היתר ברור (ב"י בשם תשובת הרשב"א). ומ"מ אסור אח"כ ליקח מקצת הפרעון ממקצת הקהל שילוו לצורך הקהל ולנכות להם אח"כ יותר ממה שהלוו כי הרבית עולה על האחרים והוי כאילו לוו זה מזה ברבית (גם זה שם):