שולחן ערוך

סעיף כא :
מי שאין לו עפר לכסות -- לא ישחוט.
הגה:
אלא ימתין עד שיהיה לו עפר (טור). ואם הוא הולך במדבר או בספינה ולא שוה העוף כהפסד הבגד שישרוף לאפר או הזהב שישחוק תקינו ליה רבנן לשחוט ולמצה הדם בבגד או בסנדל ומברך וכשיגיע למקום עפר יכבס הבגד או הסנדל שיצא הדם ומכסהו בלא ברכה (מרדכי בשם הגאונים) והכי נהוג (א"ז והראב"ן) .