שולחן ערוך

סעיף ב :
אסר הנייתם עליו -- הרי זה משאילן ומלוה אותם אבל הוא לא ישאל ולא ילוה מהם. ואם אסר הנאתו עליהם והנאתם עליו -- לא ישאיל ולא ילוה להם ולא הם ממנו: