סעיף
לט :
הנשבע לפרוע לחבירו לזמן פלוני יכול להתירו שלא על פי חכם שיאמר הריני כאילו התקבלתי אבל להאריכו ושיעמוד בחיובו לאו כל כמיניה אלא אם כן התנה שיוכל להאריכו. (וע"ל סוף סימן רל"ב) :
- → לסעיף הקודם
-
יורה דעה - סימן רכחדין התרת נדרים וההבדל שבין פתח לחרטה והיאך נקרא על דעת רבים
- לסעיף הבא ←