שולחן ערוך

סעיף ג :
נתוספו האונות במנינם -- אם היתה האונה היתרה כצד האונות או מלפני הריאה שהיא לעומת הלב -- מותרת. ואם היתה על גבה שהוא לעומת הצלעות -- הרי זו טריפה. והוא שתהיה כעלה של הדס אחר שנפחוה, אבל אם היא פחות מזה -- כשרה:
הגה:
ויש מחמירין לאסור כל יתרת שאינה בדרי דאוני (אשיר"י ומרדכי וסמ"ק ומהרי"ו וטור בשם העיטור וע"פ) וכן נוהגין במקצת מקומות לאסור יתרת אפילו מקמא ואין מחלקין בין מקמא בין מגבא אלא אם היא עומדת בדרי דאוני וכשנופחין אותה נוטה לקמא כשר ואם נוטה לגבה טריפה (מהרי"ו וב"י בשם מ"כ) ובמדינות אלו המנהג להכשיר יתרת מקמא ואין לשנות המנהג: