סעיף
ד :
ריאה שנשמע בה הברה כשנופחין אותה,
אם ניכר המקום שממנו נשמע ההברה מושיבין עליו דוק או תבן וכיוצא בו, אם יתנדנד -- בידוע שהיא נקובה וטריפה. ואם לא ניכר המקום מושיבין אותה במים פושרין ונופחין אותה, אם בצבץ המים -- טריפה. ואם לאו בידוע שקרום התחתון בלבד ניקב והרוח מהלך בין שני הקרומים ומפני זה ישמע בה קול הברה בשעת נפיחה וכשרה.
הגה:
ואם שמו אותה פעם אחת במים חמין (אליבא דכ"ע) או קרים -- שוב אין לה בדיקה אפי' בפושרין (ב"י בשם הר"ן):