שולחן ערוך

סעיף א :
שחיטת חולין אינה צריכה כוונה.
הגה:
אפילו מתעסק בעלמא לחתוך, או שזרק סכין לנועצה בכותל, ושחט כהלכתה (ס"א בהליכתה וכן עיקר) – כשרה.
והוא שראה שלא החליד (פירוש, ענין נעיצה ותחיבה, מלשון חולדה שנכנסת בחורין ובסדקין) הסכין בין סימן לסימן או תחת העור. ואם מצא הנוצה או השיער חתוכים – ודאי לא החליד. ואפילו הפיל הסכין בידו או ברגלו שלא בכוונה כלל ושחט – שחיטתו כשרה. אבל אם נפלה מעצמה – פסולה, דבעינן כח גברא. (עיין לקמן סימן ז') .
וכן אם היה הסכין מונח בחיקו או בידו ונפלה מידו או מחיקו שלא בכוונה – כנפלה מעצמה דמי ופסולה.