סעיף
ה :
ספר תורה שאמר הסופר שלאחר שיצא מידו "לא כתבתי האזכרות לשמן" -- אינו נאמן לפסלו. אבל נאמן הוא להפסיד כל שכרו.
ולמה אינו נאמן לפסלו? שמא לא נתכוון אלא להפסיד על הלוקח או על זה ששכרו, ודומה שאינו מפסיד באמירה זו אלא שכר האזכרות. לפיכך אם אמר "ספר תורה זה עורות שלו אינם מעובדים לשמן" -- מתוך שנאמן להפסיד שכרו נאמן לפסלו; שהכל יודעים שאם אין העורות מעובדין לשמן אין לו שכר כלל.
הגה:
מיהו כשכר חומש בעלמא חייב לשלם לו דהא מכל מקום לא גרע מחומש (מרדכי פ' הניזקין).