שולחן ערוך

סעיף טו :
עבר האב ולא פדה את בנו -- כשיגדיל חייב לפדות עצמו. (ויש מי שכתב דכותבין לו על טס של כסף שאינו נפדה ותולין לו בצוארו כדי שידע לפדות עצמו כשיגדיל) (מהרי"ל) .
הגה:
היה הוא לפדות ובנו לפדות -- יפדה עצמו תחלה ואח"כ יפדה את בנו. ואם אין לו אלא כדי פדיון אחד -- יפדה עצמו.