סעיף
א :
הנוטל שכר להיות רואה בכורות -- אין שוחטין על פיו אלא אם כן היה מומחה גדול וידעו בו חכמים שאין כמותו ופסקו לו שכר על הראיה והביקור. וצריך שיתנו לו שכרו בין יהיה המום קבוע ויתירנו, בין אם לא יהיה קבוע. ולא יתנו לו שכר על הבהמה אלא פעם אחת ורואה אותה לעולם כל זמן שמביאין אותה כדי שלא יבא לידי חשד.