סעיף
ז :
היו שתי מרות בכבד -- אחת הנה ואחת הנה -- וסמפון אחד שופך מרה לשתיהן, וכשאדם זוקף האחת חוזרת ליחה למקום שהסמפון מחלק מרה ושופך לשתיהן אבל כשהן שוכבות כדרך שהן עומדות בחיי הבהמה אין שופכות זו לזו -- יש להכשיר בבהמת ישראל:
הגה:
מרה הניכרת מעבר לעבר של כבד, אי שפכי להדדי -- חדא היא וכשרה (כך פי' דברי המרדכי שהביא איסור והיתר הארוך כלל נ"ב ד"ט) ואי לא שפכי להדדי -- טריפה.