שולחן ערוך

סעיף ו :
שחט לשם שר של הר, או לשם שר אחד משאר הדברים: בין ששחט לשם מיכאל השר הגדול, בין ששחט לשם שר של שלשול קטן שבים (פירוש, מין תולעת) – הרי זה זבחי מתים ואסור בהנאה.