שולחן ערוך

סעיף כט :
נידוהו בפניו אין מתירין לו אלא בפניו. (ואם התירו לו שלא בפניו י"א דבדיעבד הוי היתר) (הר"ן פ"ק דנדרים וכן משמע מתשובת הרשב"א סימן תש"ג) .
הגה:
נידוהו שלא בפניו מתירין לו אפילו שלא בפניו.