סעיף
יב :
העם העוסקים בהספד, כל זמן שהמת מוטל לפניהם -- נשמטים אחד אחד וקורין את שמע ומתפללין. אין המת מוטל לפניהם -- הם יושבים וקורין והאונן יושב ודומם. הם עומדים ומתפללין והוא מצדיק עליו את הדין ואומר יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתגדור פרצותינו ופרצות עמך בית ישראל.